<h1>צידה לדרך מ"ג כ"ה פ"ד</h1>
<h2>דף נז:</h2>
דבר תורה אין האשה מטמאה ולא אסורה לבעלה עד שתרגיש שיצא דם מבשרה. וחכמים גזרו על כתם שנמצא בגופה או בבגדיה, שהיא טמאה ואסורה לבעלה ואע"פ שלא הרגישה. ובזמן הזה מונה שבעה נקיים חוץ מיום המציאה, וצריכה לפסוק בטהרה, כאלו ראתה ודאי. קטנה בת שתים עשרה שנה, אע"פ שלא ראתה מעולם יש לה כתם. לא גזרו על הכתם אלא אם כן יש בו כגריס ועוד. וגריס הוא תשע (שערות) [עדשות]. וכל זמן שאין בו זה השיעור, יש לתלות שהוא דם כנה. אם הרגה פשפש או הריחה אותו, תולין עד כתורמוס. אע"פ שיש טפין הרבה סמוכין, אם אין בכתם במקום אחד כגריס טהורה. במה דברים אמורים כשהם על חלוקה, אבל אם הם על בשרה, מצטרפין לכגריס. נמצא על דבר שאינו מקבל טומאה, כגון שישבה על גבי קרקע וכיוצא בו, טהורה. ואפילו מצאה כתם על בגד צבוע תולין להקל. יש לה מכה בגופה במקום שיש לתלות שבא מהמכה, הרי היא טהורה. אחר שכתמים מדבריהם, מקילין בהם ותולין אותם בכל שיכולין לתלות בהם. כיצד, שחטה בהמה חיה ועוף, או שנתעסקה בכתמים, או ישבה בצד המתעסקין, או שעברה בשוק של טבחים ונמצא דם בבגדיה, תולה בהם וטהורה. אפילו לובשת שלשה חלוקין ונמצא אפילו בתחתון. אבל אם נמצא על בשרה, אינו תולה אלא אם כן יש לה מכה בגופה.
<h2>דף נט:</h2>
האשה המטלת מים בספל ונמצא בו דם, יושבת טהורה בכל ענין, אבל בעומדת ושותתין על שפת הספל טמאה. ואיש ואשה שהטילו מים בספל ונמצא בו דם, בכל ענין שימצא טהורה, כי יש לתלות בבעלה. שירה ירה. והיא נקיה וברה. חוק לא הפרה.
